מטרת מחקרי בדוקטורט הייתה לחפש "תאוריה" במתמטיזציה של האסטרונומיה הירחית של התרבות האשורית-הבבלית. ניסיתי לקחת בחשבון את הרקע של חינוך עליון ופרקטיקה אצל כותבי היתדות שפיתחו נושא זה. 
גיליתי שאפשר למצוא תוכן רב יותר בטקסטים "טכניים" אם מחפשים בהם עקרונות שבאים לידי ביטוי בהקשרים אחרים. כיניתי שלושה עקרונות שבאו לידי ביטוי בטקסטים כך: העיקרון של "פנים בפנים" שמאפשר סימטריה, העיקרון של "שמים וארץ" שמאפשר למדוד את הנסתר דרך הגלוי, והעיקרון של "התגלות הירח" שמאפשר הבנה עדינה של התנהגותו.
בדרך כלל אנשים מדברים בגנותו של הידע העתיק שלא נכתב ביוונית כאמפירי וכאוסף נתונים בלבד מצד אחד, ומצד שני כסכמטי ותלוי במיתולוגיה. נראה לי שהגינויים הסותרים הללו אינם מוצדקים ומחקרי מזמין אותנו לקרוא מדעים, גם כאלו מוכרים יותר, באופן אחר.