המחקר שלי מציג ובוחן את חייה האישיים והמקצועיים ואת תרומתה של פרופ' ברכה רמות, חלוצת תחום ההמטולוגיה בישראל וכלת פרס ישראל לשנת תשס"א במדעי הרפואה. ככל ביוגרפיה מדעית, המחקר מפנה זרקור אל חייה תוך התייחסות אל המסגרת התרבותית, הכלכלית והחברתית, וכן אל התפיסות שהיו מקובלות באותה תקופה. כך הוא מספק נקודת מבט שמזמנת אפשרויות להרהר על ההווה ומאפשרת להתכוון אל העתיד. 
במעל 40 שנות קריירה רפואית ומחקרית רמות תרמה רבות לעיצוב פני הרפואה הישראלית. בקריירה המוצלחת וארוכת השנים שלה היא הפגינה לא רק מקצועיות ויכולות ניהוליות אלא גם אהבת אדם והבנה עמוקה של מורכבויות החיים. רמות הקימה ופיתחה את תחום ההמטולוגיה בבית החולים תל השומר בפרט ובישראל בכלל. כמנהלת המכון ההמטולוגי בבית החולים תל השומר היא פיתחה התמחויות שונות, אימצה ותרמה חידושים רפואיים רבים, וטיפחה את דור ההמשך הכולל מנהלי מחלקות המטולוגיות רבות בבתי חולים שונים בישראל. בנוסף, היא תרמה תרומה ניכרת למחקר ההמטולוגי ברמה הבינלאומית ולקחה חלק חשוב במחקר בגנטיקה של אוכלוסיות שהוביל חיים שיבא, מנהל תל השומר, החל מסוף שנות ה-50. 
המחקר מתאר את שנות ילדותה ונעוריה של רמות באירופה, את תלאות דרכה לישראל ואת לימודיה בארץ ובארצות הברית, ובוחן את השפעתם על עיצוב אישיותה ויכולותיה המקצועיות. הוא מתמקד בחייה של רמות כמקרה ייחודי, המאפשר להתבונן באותן נשים מוכשרות שהשאירו את חותמן בתחום למרות המכשולים הרבים שהיו בדרכן, על מנת לתת להן את ההכרה לה הן ראויות ולאפשר להתבונן ולחקור את תכונותיהן ונסיבות חייהן שאפשרו את הצלחתן. המחקר מציע לתובנות בנוגע למקומן של נשים בתחום הרפואה, הוא מתייחס ליחס האמביוולנטי שעמיתיה הגברים של רמות גילו לייחודיותה כאישה, יחס שנבע מהעובדה שהיא מילאה לעיתים את תפקיד ה"טוקן", סמל של קבוצת מיעוט. כמו כן, המחקר נוגע באופן בו רמות ובעלה יהושע ניהלו זוגיות שוויונית שיתופית שאפשרה לשניהם להיות מועסקים במשרה מלאה בעבודות שדרשו מחויבות גבוהה. בנוסף המחקר מתייחס לדינמיות הרבה בה התנהלה רמות בחיפושיה אחר היחס קריירה-משפחה הנכון עבורה ועבור בני משפחתה שיאפשר לה לשלב בצורה מיטבית את כל תפקידיה, במיוחד לאחר התאלמנותה הפתאומי בגיל צעיר. יש בו גם התייחסות להשפעת ההבדלים הקיימים בין שני המינים ביחס לאחריות המשפחתית על ייצוגן החסר של נשים רופאות בתפקידים הבכירים בהיררכיה הרפואית ובהתמחויות היוקרתיות יותר. בנוסף, המחקר מציע הסבר לפוריותה המחקרית הגדולה של רמות. כחוקרת, רמות פרסמה מחקרים בקצב גבוה במיוחד, הרבה מעל הממוצע הישראלי של חוקרות אימהות. הוא גם מנתח את סגנונה הרפואי והניהולי ששילבו מאפיינים מנהיגותיים נשיים וגבריים ומתעמק גם בהתייחסותה של רמות לסוגיות אתיות שהייתה אף היא בעלת מאפיינים נשיים.